X שביר - fragile X

תיסמונת X שביר הינה מחלה גנטית, המתבטאת בפיגור שכלי. התסמונת מופיעה אצל זכרים בשיעור של 1 ל 3000-4000 , ואצל נקבות במחצית מהשיעור : 1 לששת אלפים לידות לערך ואף פחות, ומוערכת על ידי גורמים שונים כגורם הפיגור השני בשכיחותו. התסמונת מתבטאת לרוב ביתר חומרה אצל זכרים, הסובלים לרוב מפיגור בדרגות חומרה קשות יותר לעומת נקבות, אצלן נצפית התסמונת בדרגת חומרה נמוכה יותר, הן קוגניטיבית והן מבחינה פיזית. שכיחותה של המחלה גבוהה יותר אצל יוצאי צפון אפריקה לרבות תוניסיה, אך כיום מומלץ לאוכלוסיה הרחבה לבצע את הבדיקה הגנטית לשלילת המחלה.

חלק מהסובלים מתסמונת ה - X השביר, סובלים גם מאוטיזם, גדילת יתר של איברים שונים כגון ראש גדול, לסת מוארכת או אשכים מוגדלים, נשיכת ידיים, קשר עין חלש,היפראקטיביות, וגמישות יתר ברקמות החיבור. כמו כן, מחקרים שונים הצביעו על שכיחות גבוהה של בעיות ו/או מחלות אף אצל נשאים בעלי פרה מוטציה כהגדרתה בהמשך - כגון הפסקת וסת מוקדמת העשויה להתבטא באי פריון או בעיות פוריות ומחלות נוירולוגיות כגון FXTAS בגילאים מתקדמים.

הגורמים לתסמונת X שביר
המטען הגנטי של כל אדם נישא על גבי 46 כרומוזומים, כאשר מחציתם מקבל העובר מהאב ומחציתם מהאם. מתוך 46 הכרומוזומים, זוג כרומוזומים קובע את מינו של האדם. אם הזוג הינו XX זוהי נקבה, ואם XY, העובר הינו זכר. תסמונת ה - X השביר הינה פגם במקטע מסוים על גבי כרומוזום X בגן הקרוי FMR1, המתבטא במספר חזרות רב של רצץ "האותיות" בכרומוזום.
כך, מספר חזרות נמוך מ - 60 נחשב תקין, מספר בין 60-199 הינו גבולי ונחשב פרה-מוטציה ומספר העולה על 200 מלמד על מוטציה מלאה, ופיגור שכלי. מספר החזרות הפגום גורם לתקלה ביצירת החלבון FMRP, שהעדרו מתבטא בפיגור, כאמור.
הבדיקה הגנטית מבוצעת בד"כ אצל האישה לפני נסיון כניסה להריון. במקרים של נשאות הגן הפגום, וסיכון גבוה העשוי להתבטא גם בהיסטוריה של לקויות מסוגים שונים במשפחה, עשויה האישה לקבל המלצה לבצע בדיקה של כרומוזומי העובר - באמצעות בדיקת מעקב תוך הריון, כדון סיסי שליה או בדיקת מי שפיר, על מנת לשלול אפשרות למחלה אצל העובר.

על הבדיקה הגנטית
עד לתחילת שנות ה - 90, הבדיקה הכרומוזומלית של העובר היתה הבדיקה היחידה האפשרית לשלילת אפשרות למחלת ה X השביר. כיום מתבצעת הבדיקה הגנטית לפני הריון, באמצעות בדיקת דם, שתוצאותיה מתקבלות תוך שבועיים-חודש לערך. אמינות הבדיקה מוערכת בלמעלה מ - 95%.
אם ידוע על היסטוריה של פיגור שכלי, לקויות למידה וכיו"ב במשפחה הרחבה, יש ליידע על כך את הצוות הרפואי, טרם הבדיקה.

טיי זקס - טאי זקס - Tay Sacks

מחלת טיי זקס או טאי זקס הינה מחלה גנטית - תורשתית בה קיים חוסר באנזים hexosaminidase הדרוש לצורך פירוק חומר שומני בשם גנגליאוזיד. חוסר של האנזים גורם לאי פירוק של אותו חומר שומני ולהצטברותו באיזורים שונים בגוף ובעיקר במערכת העצמבים המרכזית. עקב הפגיעה במערכת העצבים נגרם נזק משמעותי לתינוק שמתחיל לקבל ביטוי בדרך כלל החל בין החודשים 4-6 מהולדתו של התינוק.
בתוך זמן קצר התינוק מאבד יכולות מוטוריות שרכש כגון אחיזה, חיוך וכד' ומפתח פיגור שאט אט מחמיר. המחלה גורמת לבעיות נוירולוגיות קשות, ואף לעיוורון, ובסופה למוות. תינוקות החולים במחלה שורדים לכל היותר עד גיל 5 לערך.
תינוק חולה יכול להיוולד רק אם שני ההורים נושאים את הגן הפגום (מחלה רצסיבית), ובהתאם, נהוג לבצע בדיקה גנטית רק אצל אחד ההורים, כך שאם הוא אינו נושא את הגן, לא נדרשת לרוב בדיקה גם של בן הזוג השני. בדרך כלל הבדיקה מבוצעת אצל האישה אך אם היא בהריון, יבצע את הבדיקה בן הזוג.
אם שני בני הזוג נשאים, הסיכוי להולדת ילד חולה הינו 25%. כאשר שני בני הזוג נושאים את המחלה, נהוג לבצע במהלך ההריון בדיקה של אבחון טרום לידתי - דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה, תלוי בשבוע של ההריון. באמצעות בדיקות מעקב הריון אלו ניתן לשלול בסבירות גבוהה מאוד מחלה אצל העובר, ואם נמצא כי העובר חולה, ניתן להפסיק את ההריון.
המחלה נפוצה במיוחד בקרב אשכנזים כך שאחד מ - 30 נושא את הגן, כאשר השכיחות למחלה אצל זוג אשכנזים הוא אחד ל - 900 לערך. למרות שהסיכון גבוה יותר בקרב אשכנזים, מומלץ לכל האוכלוסיה לבצע את הבדיקה הגנטית, אשר כיום אינה כרוכה בתשלום וממומנת על ידי המדינה.

דיסאוטונומיה משפחתית

מחלה תורשתית חשוכת מרפא, בה נגרמת פגיעה במערכת העצבים האוטונומית (בלתי רצונית), שאחראית על תפקודם של האיברים הפועלים על ידי עצבים באופן בלתי רצוני - כגון מערכת הנשימה, מערכת העיכול, כלי הדם, הלב, ויסות החום ומערכת ההזעה, ייצור הדמעות ועוד.
הפגיעה במערכת הדיס-אוטונומית גורמת לבעיות תפקוד קשות לרבות כגון סיבוכים ריאתיים ודלקות ריאות חוזרות, הפרעות נשימה, הקאות וקשיי עיכול, אי רגישות לכאב ואי הופעת דמעות, קושי בשמירה על חום גוף, הפסקות נשימה, עקמת, שברים, בעיות גדילה ועוד.בה בעת, ההתפתחות השכלית הינה בדרך כלל תקינה.
המחלה נגרמת על ידי גן רציסיבי, ובאה לידי ביטוי ב - 25% מהמקרים כאשר שני ההורים נשאים של המחלה. כאשר אף אחד מההורים אינו נשא, הרי שאין סיכון להולדת ילד חולה, אף שהילד יכול להיות נשא של המחלה (שכיחות של 50%).
הגן הפגום מצוי בשכיחות גבוהה במיוחד אצל יהודים אשכנזים, וזאת בשיעור של 1 ל - 25 לערך. כך, אצל שני בני זוג אשכנזים, הסיכון להולדת ילד חולה הינו 1 ל - 625 לערך.
על מנת לשלול את האפשרות לנשאות, יש לבצע בדיקה גנטית. כיום מומלץ לכל זוג ממוצא אשכנזי יהודי לבצע בדיקות לאיתור נשאות לגן של דיסאוטונומיה משפחתית, לאנשים בהן ידוע כי במשפחה נשאים או חולים וכן גם לזוגות שאינם ממוצא אשכנזי.
אם נמצא בבדיקה כי אחד ההורים נשא, נבדק גם ההורה השני ואם גם הוא נשא של הגן, נהוג לבצע בדיקות אבחון טרום לידתי כגון דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה, על מנת לוודא כי העובר אינו חולה במחלה. אם בדיקה במהלך ההריון מצביעה על כך שהעובר חולה, ניתן להפסיק את ההריון.
עד לפני שנים לא רבות, מרבית החולים בדיסאוטונומיה משפחתית לא שרדו מעבר לעשור השני-שלישי. ואולם, חלה התפתחות משמעותית בטיפול הרפואי הניתן לחולי דיסאוטונומיה המאפשר כיום טיפול מניעתי באמצעות אנטיביוטיקה, מתן חמצן, מתן טיפול לפתיחת שוער הקיבה, התערבות כירורגית במקרים של בעיות עיכול ורפלקס חריגות, טיפול דיאטני מניעתי למניעת עצירויות ובעיות עיכול נוספות,שימוש בתרופות לויסות לחץ הדם ועוד. ההתפתחויות ברפואה הביאו להארכת תוחלת החיים וכיום מגיעים חלק מן החולים לעשורים מתקדמים יחסית.

מחלת קנוון / קנאוון (canavan disease)

מחלת קנוון הינה מחלה גנטית - תורשתית, המתאפיינת בפגיעה בחומר הקרוי מיאלין, המגן על העצבים ומאפשר תפקוד תקין של העצבים. הפגיעה במיאלין נגרמת בשל מחסור באנזים אספרטואצילאז, עקב פגם בכרומוזום מספר 17. המחסור באנזים זה גורם להצטברות חומצה שומנית במוח, שמביאה להתדרדרות ולפגיעה קשה במערכת הנוירולוגית. תינוק החולה במחלת קנבן מתחיל לרוב לפתח את הסימפטומים שבועות מספר או חודשים בודדים לאחר הלידה, כאשר אחד הסימפטומים הראשוניים הינו רפיון שרירים וחוסר שליטה על תנועת הראש והעדר מסוגלות מלאה להחזקת הראש. עם התקדמות המחלה מפתח התינוק תסמינים נוספים כגון פרכוסים, התכווצויות שרירים, אובדן יכולות מוטוריות, בעיות הזנה, עיכוב בהתפתחות שכלית, אובדן ראיה ועוד.
כיום מחלת קנוון אינה ניתנת לטיפול ומרבית הילדים החולים אינם שורדים לאחר שנתם הרביעית ואף למטה מכך. בה בעת, מתבצעים מחקרים שונים וטיפולים נסיוניים בתחום תאי הגזע העובריים והריפוי הגנטי. טכניקות אלו מבקשות בין היתר לפתור את בעיית ההידלדלות של המיאלין והיעלמותו בקרב חולים המחלת קנוון.
עובר יכול לחלות במחלה, אם הוריו נשאים של המחלה ובמקרה שההורים אכן נשאים, הסיכוי להולדת עובר חולה הינו 25%.
השכיחות של נשאות למחלה, הינה גבוהה במיוחד בקרב יהודים אשכנזים ומגיעה לשיעור של נשא 1 ל - 40 לערך. בהתאם, הסיכוי להולדת עובר חולה אצל בני זוג ששניהם יהודים ממוצא אשכנזי הינה 1 ל - 1600.
בדיקות סקר גנטיות כחלק מבדיקות הנהוגות לפני כניסה להריון, מאפשרות זיהוי נשאות של מחלת קנוון, ברמת וודאות העולה על 95%. בתחילה מומלץ לאחד מבני הזוג להיבדק, ואם הוא נמצא נשא, ייבדק גם בן הזוג השני. כאשר שני בני הזוג אינם נשאים, או כאשר רק אחד הינו נשא, הרי שהחשש להולדת ילד חולה כמעט ואינו קיים (למעט הסיכון הנמוך לאי זיהוי הנשאות בבדיקה הגנטית). כאשר שני בני הזוג נשאים, עליהם להיוועץ ברופא על מנת להחליט בדבר ביצוע בדיקות אבחון טרום לידתיות או בדיקות מעקב הריון, שמטרתן בדיקת הגנום של העובר - כגון בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר.
יצוין כי בעבר ההמלצה לביצוע בדיקות סקר גנטיות לזיהוי נשאות לקנוון, ניתנה בעיקר לאשכנזים, אך כיום לאור נישואים בין העדות, יש הממליצים לכל הזוגות לבצע בדיקות גנטיות לאבחון, גם אם לא שני בני הזוג הינם יהודים אשכנזים.