בעיות פריון שמקורן ברחם ובצוואר הרחם, מהוות בין 10%-15% מהגורמים לאי פוריות בקרב נשים. כלי האבחון המומלץ לאבחון מיטבי של בעיות פוריות הקשורות ברחם הינו בדיקת היסטרוסקופיה, שהינה בדיקה המאפשרת הדמיה ויזואלית של חלל הרחם. היסטרוסקופיה אבחנתית (להבדיל מהיסטרוסקופיה ניתוחית), מבוצעת ללא הרדמה כללית, על ידי החדרת סיב אופטי דק המחובר למקור אור חזק המאפשר הסתכלות על הרחם. הבדיקה הינה פשוטה יחסית, אך מחייבת מיומנות גבוהה של הרופא המבצע, בין היתר כדי לדעת כיצד לאבחן את התמונה הנגלית לנגד עיניו.

בעיות אי פוריות נפוצות הקשורות ברחם, והטיפול בהן :

• שימוש בתרופה DES במהלך תקופת התפתחות העובר (תרופה שניתנה לנשים עד לשנות ה 70 של המאה הקודמת), עלול לגרום להתפתחות רחם קטנה או רחם בעלת צורת T. נשים בעלות רחם קטנה או רחם בעלת צורת T, הינן בעלות נטייה גבוהה יותר לפתח הריון מחוץ לרחם, ובכלל, ככל שהרחם קטנה יותר כך גדל הסיכון לסיבוכים אפשריים נוספים (לרבות מיעוט של רירית רחם, המפחיתה אף היא את הסיכויים להריון טבעי).
• תסמונת אשרמן - תופעה נדירה יחסית, המתאפיינת בהידבקויות חמורות של רירית הרחם, הגורמות להצטלקות של אזורים ברחם. התופעה עלולה להיגרם עקב דלקת של רירית הרחם, בעקבות ניתוח או לאחר ביצוע הרחבה של צוואר הרחם וגרידה של תוכן חלל הרחם ( (D&C - dilation and curettageהמבוצע לשם הפסקת הריון או לצורך אבחון מחלות של הרחם. סימפטומים העשויים להצביע על תסמונת אשרמן הינם העדר וסת או וסת בלתי סדירה המופיעה לעתים רחוקות, כאב בזמן הביוץ שאינו מלווה בוסת, הפלות חוזרות ונשנות וכן אי פוריות עשויים אף הם להחשב כסימפטומים של המחלה.

האמצעי האמין ביותר לאבחון המחלה הינו כאמור בדיקת היסטרוסקופיה, אך ניתן לאבחנה גם באמצעים נוספים ובהם סונוהיסטרוגרפיה והיסטרוסלפינגוגרם.

הטיפול בתסמונת אשרמן: טיפול יעיל בתופעה מחייב אבחון מוקדם וטיפול של כירורג בעל מומחיות רבה בתחום, באמצעות היסטרוסקופיה או לעתים באמצעות לפרוסקופיה. קיימת דיעה בקרב מומחים לפיה במקרים חמורים של התופעה, מומלץ להימנע משימוש באמצעים בעלי מקור אנרגיה (כמו לייזר), ולבצע חיתוך מכני בלבד, אם כי יש החולקים על גישה זו.

הטיפול בתסמונת כולל גם טיפול המיועד למטרת מניעת הישנות של התופעה – טיפול זה עשוי לכלול מתן תוספת אסטרוגן להגברת החלמת הרחם, תוך הכנסת בלון המונע הצטלקות נוספת. רופאים אחרים נוקטים בגישה של מעקב מתמשך, המלווה בביצוע היסטרוסקופיות במידת הצורך לשם הסרת הידבקויות אפשרוית.

• מיומות ופוליפים – גידולים שפירים של שרירי הרחם. הימצאות של מיומות רבות (ובפרט, מיומות רבות וגדולות), עלולה לגרום לוסת המלווה בדימום רב וכן לבעיות בהיקלטות העובר ברחם ובעקבות כך גם לבעיות פוריות. באופן דומה למיומות, פוליפים אף הם גידולים, הגדלים על רירית הרחם. פוליפים יכולים לגדול באופן משמעותי ובכך למנוע קליטה של העובר ברחם.
• גורם דלקתי - כגון דלקת צוואר הרחם, אשר מתאפיינת בהפרשה מוגלתית, דימום הנגרם ביחסי מין או במהלך הכנסת טמפון, פצעים בצוואר הרחם, צריבה בעת הטלת שתן, רגישות או גירוד בפות. מחקרים שונים אשר התפרסמו בשנים האחרונות מצביעים על כך שהגורם הדלקתי מהווה את אחד הגורמים המרכזיים לבעיות פריון בקרב נשים שטרם הרו וגם בקרב נשים שהרו בעבר. דלקות נוספות יכולות לנבוע ממקורות שאינם זיהומיים כגון הדבקויות בחלל הרחם (אנדומטריוזיס - כמפורט בהמשך) או פוליפים ופיברודידים ברחם. זיהוי מוקדם של גורם זה לבעיות הפריון יכול למנוע טיפולי פריון מיותרים ולמקסם את סיכויי הצלחתו של הריון שהתקבל למרות הדלקות.

אנדומטריוזיס (הקרויה גם אנדומטריוסיס או מחלת רירית הרחם) - מחלת האנדומטריוזיס מתבטאת בהימצאות רקמות הנדמות לרקמות רירית הרחם על איברים המצויים מחוץ לרחם, בין אם בשחלות, בחצוצרות, בצוואר הרחם, שלפוחית השתן, כליות, ריאות, במעי וכן באיזורים נוספים. רקמות אלה מתפקדות ומגיבות באופן דומה לרקמת רירת הרחם ביחס לשינויים ההורמונליים הנובעים מהמחזור החודשי, ולכן מדממות בזמן המחזור החודשי.

ואולם, בניגוד לתאי רירית הרחם המצויים ברחם הרקמות אשר גדלות על איברים מחוץ לרחם אינן מתנקזות אל מחוץ לגוף דרך הנרתיק, אלא הולכות וגדלות עם חלוף הזמן וגורמות וגורמות כאב עז שהולך ומתגבר. כמו כן, רקמות אלו עלולות לגרום לדלקות ולהיווצרות ציסטות באיברים שונים ובפרט בשחלה, דבר העלול לגרום לבעיות פוריות ולתופעת אי פוריות.

גורמי מחלת האנדומטריוזיס אינם ידועים בוודאות. על פי אחת ההשערות, חזרה של דם אל החצוצרות או השחלות מהרחם הינה הגום למחלה. על פי סברה אחרת, חדירה של תאי רירית הרחם אל כלי הדם והגעתם אל האיברים הנגועים בדרך זו הינה הגורם למחלה. סימפטומים לאנדומטריוסיס: קיימים סימפטומים רבים העשויים להצביע על אנדומטריוסיס ובהם אי פוריות, כאבי מחזור עזים, כאבים הנלווים לקיום יחסי מין, עייפות, כאבי גב, וכן הימצאות דם בצואה (שכיחות נמוכה).

ניתן לאבחן אנדומטריוזיס באמצעות בדיקה ידנית של האגן לזיהוי ציסטות או באמצעים נוספים כגון CT וכן MRI, אך אבחון מלא של המחלה מתבצע באמצעות בדיקת הלפרוסקופיה. זוהי בדיקה אבחנתית המבוצעת על ידי החדרת סיב אופטי אל איזור הבטן התחתונה באמצעות מחט זעירה לשם צפיה ישירה באברים באיזור האגן והבטן.

הטיפול באנדומטריוזיס : מאחר שרקמת התאים החיצונית מגיבה להורמון האסטרוגן באופן דומה לתגובת תאי רירית הרחם, הטיפול באנדומטריוסיס עשוי לכלול טיפול הורמונלי שמטרתו להוות טיפול נגד להורמון האסטרוגן (למשל, באמצעות מתן פרוגסטרון, דנאזול, גלולות הריון וכד‘) . עם זאת, במקרים חמורים אשר עלולים להוות את הגורם לאי הפוריות, נדרשת הסרה של הרקמה, אם במהלך ביצוע לפרוסקופיה כאשר התופעה אינה חמורה ובמיקום נוח לטיפול, או באמצעות ניתוח להסרת הרקמות כאשר מדובר במקרים קשים יחסית (ציסטות שגודלן עולה על 3-4 ס“מ). ניתוח דורש כאמור מומחיות רבה, העוזרת במניעת הישנות המחלה.