פוריות

הריון הינו תוצאה של הפריה, המתרחשת בין הביצית לזרעון. התרחשותה של הפריה וקבלת הריון ספונטני, הינם אפשריים רק אם ביצית שהבשילה תפגוש בזרעון, דבר המתקבל כתוצאה ישירה מביוץ. כך, ללא ביוץ, לא יתקבל הריון ספונטני. כמו כן, במהלך הביוץ מפריש הגוף הורמונים נוספים, המסייעים בקליטת ביצית מופרית ברחם, ואף לכך השפעה ישירה על הסיכוי להרות.

משך הזמן הממוצע בו שורדת ביצית מרגע התנתקותה מן הזקיק בשחלה, נאמד במקסימום של 24 שעות לערך, בעוד שתאי זרע מסוגלים לשרוד זמן ארוך יותר (אף עד 4 ימים). מכאן החשיבות של תזמון מועד יחסי המין או הטיפול המבוצע (כדוגמת הזרקה תוך רחמית), כאשר הזמן המועדף סובב סביב מועד הביוץ, לרבות לפני הביוץ, מאחר שזרעונים יכולים כאמור לשרוד גם מספר ימים עד לביוץ, בזמן הביוץ ואף לאחר מועד הביוץ. בעיות הקשורות בביוץ (העדר ביוץ, ביוץ מוקדם כאשר גודל הזקיק קטן במיוחד, אי סדירות בביוץ וכד‘) משפיעות באופן ישיר על הסיכוי להרות, ועל כן הטיפול במקור הבעיה, עשוי לשפר באופן ניכר את הסיכויים להרות. טיפול בבעיות פריון הקשורות בביוץ, מתבצע על ידי תהליך הקרוי ”השראת ביוץ“ הכולל לרוב מתן טיפול הורמונלי חלופי באמצעות הורמונים שונים המעוררים הבשלה של הזקיקים והביציות. הטיפול יכול להינתן במסגרת טיפולי פוריות או ללא טיפולי פריון, באופן עצמאי, על מנת לעודד הריון ספונטני.